החלטה בתיק ת"א 34740-05-12

1.                 בראשית דבריי אבהיר כי החלטתי זו ניתנת רק בעניין הבקשה לביטול היתר ההמצאה לחו"ל וזאת בהתאם להחלטת כב' הש' ר' רונן מיום 17.12.12 הדנה בתיק.

יתר העניינים יוכרעו ע"י כב' הש' רונן.

2.                 לפני בקשה מטעם הנתבע (להלן:"המבקש") לביטול היתר המצאה אל מחוץ לתחום השיפוט שניתן ביום 17.5.12 ע"י כב' הש' ר' רונן בהתאם לבקשת התובעת (להלן:"המשיבה"). כמו כן, מבוקש להורות כי ביהמ"ש בישראל אינו הפורום הנאות לדון בתובענה.

3.         המשיבה היא חברה ציבורית אשר מניותיה נסחרות בבורסה לניירות ערך בישראל בע"מ. עסקיה של המשיבה הם ניהול שני נכסי נדל"ן מניבים המצויים בארה"ב. הנכסים מנוהלים באמצעות חברות בת של המשיבה שהתאגדו בארה"ב.  

המבקש הינו אזרח ישראלי תושב ארה"ב. עפ"י הנטען בכתב התביעה, המבקש הינו בעל מניות,  דירקטור ומנהל אצל המשיבה ועד לחודש דצמבר 2011 היה מבעלי השליטה בה. כן נטען כי ניהול עסקי המשיבה בארה"ב מצוי בידיו. 

4.         עסקינן בתביעה שעניינה מעשיו ומחדליו של המבקש, שהופקד על ניהולם השוטף של נכסי החברה בארה"ב. המשיבה טוענת כי המבקש הפר חובת אמונים (סעיף 254 לחוק החברות, תשנ"ט - 1999 (להלן:"חוק החברות")); המבקש הפר את חובת הזהירות (סעיף 252 לחוק החברות); המבקש הפר התחייבויות חוזיות שלו כלפי החברה (סעיף 256 לחוק החברות).     

5.         תמצית טענות המבקש:

א.         המשיבה לא הרימה את נטל הראיה המוטל עליה למתן היתר המצאה לחו"ל.

ב.         התביעה חסרת כל יסוד ולא הונחה כל תשתית ממשית ל"עילת תביעה טובה" בכתב התביעה ולכן, התנאי הראשון להיתר המצאה לחו"ל לא מתקיים בנסיבות התביעה דנן.  

ג.          היעדר עילת תביעה טובה עולה אף מתצהירה של המשיבה אשר צורף לבקשתה להיתר המצאה. בתצהיר שצורף לבקשת המשיבה להיתר המצאה מחוץ לתחום המדינה לא נטען שיש עילת תביעה טובה.  יתרה מכך, בתצהיר המשיבה לתמיכה בבקשה למתן היתר המצאה מחוץ לתחום כלל לא פורטו עילות התביעה ולא הוסבר מדוע עילות אלה מצדיקות המצאה מחוץ לתחום. 

ד.         בנסיבות העניין לא מתקיימת אף לא אחת מן החלופות של תקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 (להלן:"תקסד"א") אשר נטענו ע"י המשיבה בבקשתה להיתר המצאה.

            תקנה 500 (6) לתקסד"א אינה מתקיימת בנסיבות העניין נוכח העובדה כי הסעדים המבוקשים בכתב התביעה, ככל שיתקבלו, עתידים להיות מבוצעים בארה"ב בלבד ולא בתחומי מדינת ישראל.

            תקנה 500 (7) לתקסד"א אינה רלוונטית לתביעה דנן נוכח העובדה כי אין ספק כי אף לטענת המשיבה עצמה המעשים או המחדלים הנטענים אירעו מחוץ לתחומי מדינת ישראל.  

            החלופה בתקנה 500 (5) לתקסד"א אינה רלוונטית לתובענה דנן הואיל וכלל לא נטען, וודאי שלא הוכח קיומו של חוזה ואף לא נטענה או הוכחה הפרתו של חוזה כלשהו, קל וחומר בתחום המדינה.

תקנה 500 (4) (ג) לתקסד"א אף היא אינה רלוונטית בנסיבות העניין. כאמור לעיל, התביעה כלל אינה עוסקת בטענות שעניינן הפרת חוזה, קל וחומר שחלים עליו דיני מדינת ישראל. לא נטען ולא הוכח קיומו של חוזה כלשהו ואין כל טענה בכתב התביעה בדבר אכיפה או ביטול של חוזה כזה. 

ה.         הפורום הישראלי אינו הפורום הנאות לדון בסכסוך.

מירב הזיקות אינן לישראל, אלא לארה"ב:

            הביצוע של פסה"ד יהיה כולו בארה"ב ולא בישראל; המבקש שוהה דרך קבע בארה"ב מנהל את עסקי חברת הבת בארה"ב והינו אזרח אמריקאי המנהל חייו בארה"ב; כל אנשי המקצוע שעבדו ועובדים בענייני החברה ויועצים שונים יושבים דרך קבע בארה"ב; הנכס נשוא התביעה  וחברת הבת אשר הנכס והכנסותיה מנוהלים על ידה - נמצאים בארה"ב; המידע והמסמכים שהמשיבה דורשת (והועברו אליה) מצויים בארה"ב; בחירתה של המשיבה לפתוח בהליך בארה"ב בטרם הגישה את תביעתה הנוכחית מהווה הודאת בעל דין, שהרי ברור כי במידה ובקשתה לצו זמני בארה"ב לא היתה נדחית, לא היה נולד ההליך דנן.

            כמו כן, במקביל להליך זה תלוי ועומד ההליך המקביל בביהמ"ש העליון במדינת ניו יורק, אשר קדם להליך זה. המשיבה יזמה את שני ההליכים ומדובר בטענות ובעילות זהות לחלוטין כנגד המבקש. לפיכך, ניהול ההליך שלפנינו עלול להוביל לתוצאות מנוגדות בשני ההליכים. אשר על כן, משיקולים של מניעת הכרעות סותרות ומשיקולי יעילות- הפורום המתאים לדון במחלוקות נשוא התביעה הוא ביהמ"ש בארה"ב.